שרבט יצחק ובניו חברה לבניין בע"מ נ' דניס

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

התובעת הגישה ביום 5/5/09 כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת לסילוק יד, בו נטען כדלקמן:

1.עפ"י הסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 31/10/2005 השכירה התובעת לנתבעת מבנה בעפולה תקופת השכירות עלפי החוזה הייתה ל 24 חודשים.

2.בהתאם לחוזה הוסכם כי דמי השכירות החודשיים בתקופת השכירות והאופציה יהיו בסכום של 1000 $ בתוספת מע"מ.אשר ישומו מראש עבור כל חודש שכירות.

3.הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות,על אף פניות התובעת אליה וכל השיקים שמסרה חוללו ולא כובדו ע"י הבנק.הנתבעת אף הוכרזה כמוגבל באמצעים.

4.בית המשפט מתבקש לתת צו פינוי של הנתבעת מהמושכר.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן הנתמך בתצהיר מטעמה ומעלה טענות אלה:

1. הוראות ההסכם קויימו במלואן למעט אי עמידה במס' חודשי שכירות בודדים ואשר לבסוף שולמו.

2.הנתבעת נדהמה לגלות כי התובעת הגישה נגדה כתב תביעה ואף הוסיפה התובעת חט על פשע שעה שצירפה לכתב התביעה מכתב בו מבקשת לקבל פס"ד אשר לא יוגש להוצל"פ כל הזמן שהנתבעת עומדת בהסדר.

3.קיימים עוד חובות לנתבעת מעל 110,000 ₪.

נקבע דיון בבקשת הרשות להתגונן.

לדיון אשר נקבע ליום 14/6/2010 לא התייצבה הנתבעת, ב"כ התובעת ויתרה על חקירת המצהירה וביקשה לסכם.

ב"כ הנתבעת ביקש סיכומים בכתב. ועל כן ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

ב"כ הנתבע לא הגיש סיכומיו מאז ועד היום על אף שההחלטה ניתנה בנוכחותו.

ב"כ התובעת הגישה סיכומים מטעמה.

דיון

כאמור, ענייננו, בבקשה למתן רשות להתגונן.

הנתבעת לא הגישה סיכומים על אף ההחלטה מיום 14/6/2010 אשר ניתנה בנוכחות ב"כ הנתבעת ולפי בקשתו.

מן הטעם הזה יש לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן בהתאם לתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי ולקבל את התביעה על מלוא הסעד אשר נדרש.